המחאה החברתית שאנחנו חווים בשבועות האחרונים היא תוצאה של עושק חלקים גדולים של החברה הישראלית במשך יותר מעשור.
היחידים שחולקים על האוטנטיות של התנועה החברתית שמתגבשת בשדרות ובכיכרות של ערינו, הם הפוליטיקאים ועשירי הארץ.
הם חוששים כי השינוי, שיבוא, כי הוא הכרחי, יקטע את הגן עדן שזכו בו, הודות לפחד קמאי שדורות של פוליטיקאים טבעו בנו.
בראשם ראש ממשלה נכלולי וחלול, שלא מסוגל להישיר מבט לאיש בודד, (זכרו את העימות מול איציק מרדכי), לא כל שכן לאומה שקצה בו ובשטיקים שלו.
מר בנימין נתניהו, אתה נבחרת וקיבלת מנדט לנהל אותנו.
אנחנו חושבים שלא רק שלא מימשת את הציפיות שלנו, אלא במובנים רבים גם בגדת בנו ובמטרת העל של העם הזה.
אנחנו חושבים שהמשך הכהונה שלך ושל ממשלתך השמנה והאימפוטנטית מסכנת את קיומה של מדינת ישראל.
קצנו בך ובחברך.
אנחנו רוצים בשינוי שהוא לא רק פרסונאלי.
היהדות שלנו היא יהדות אחרת משלך.
זו יהדות של מודעות קולקטיבית ומתן כתף לחלשים ולאו דווקא טירוף הדעת ההרואי של מגיני מצדה.
מצדה היא לא רק סמל לגבורת העם ומגיניו אלא גם תזכורת לבוגדנות של מנהיגים וחורבן קולקטיבי של אלה שבוחרים במלחמה על פני פשרה והכרה בחולשתנו.
אמנם אוהבי חיים אנחנו, אולם בראש וראשונה אנחנו רוצים להיות ישראלים גאים שתוית הגזענות ומחרחרי ריב אינה דבקה בם כמו חולי רע.
לרובנו אין התנגדות שדגל פלסטין יתנוסס בהר הבית. (הוא כבר שם, ממילא).
ולראשי המחאה, אני פונה בבקשה קטנה.
אל תפלו למלכודת של הגדרת מטרות כתובות והתדיינות עליהן.
כל פוליטיקאי מליגה זיין לוקח אתכם בסיבוב בהתדיינות כזאת, הרי בזה מומחיותם ולשם זה, בעינם לפחות הם מקבלים את שכרם מכיסנו.
אנחנו יודעים היטב מה אנחנו לא רוצים:
אנחנו לא רוצים מדינה שנשלטת על ידי אנשים חדורי אמונה דתית פנאטית.
אנחנו לא רוצים בגזענות שהאמונה הזאת מטביעה בכולנו.
אנחנו רוצים לא להשאיר את מחצית השכר שלנו בסופר של דנקנר, ומוותרים על הסופר טנקר.
אנחנו רוצים להיות גאים בהישגי העם הזה על בימות העולם ולא בקסבות.
אנחנו רוצים שילדנו יחיו את החיים שלהם ולא את החלומות של אבותינו.
אנחנו אחראים על השינוי, הפוליטיקאים של העתיד על יישומו והפיכתו ליום יום שלנו ושל ילדנו.
איש מעשרת התריסרים שמקבלים את שכרם בכנסת הנוכחית אין את היכולת או המנדט לעשות כך.
הם משרתם של אדונים, אדוני הארץ ונביאיה, לא שלנו.
כותב, מבקר ומייחל.
